פסל מ"חל בלטרון

פסל מ"חל בלטרון

מתנדבים מחו"ל במלחמת העצמאות 1948-49

statue

אנדרטה למח"ל הוקמה במוזיאון צה"ל בלטרון. הפסל היה מורשתו של ראובן הובר ז"ל שהיה חייל בגבעתי. בסוף אחד מקרבות הדמים שהיו בלרטון, רואבן נשא על גבו לוחם מח"ל פצוע משדה הקרב. לאת עלות השחר, כאשר הגיעו לחולדה – גילה ראובן שהחייל הפצוע נפטר. זהות החייל נשארה תעלומה. הפסל מיועד לראובן ולמח"לניק. זה עשוי מברונזה ומעל 2 מטר גובה.

תולדות ראובן הובר

מותיקי לטרון

reuven-hover

ראובן הובר נולד בפולין ב-1923. משפחתו היגרה למקסיקו -1926, וב1930 היגר לפליסטינה יחד עם אמו ואחיו יוסף. הם גרו באזור נווה צדק בתל-אביב.

ב-1947 ראובן התגייס לצה"ל. בהתחלה השתתף בקרבות בלטרון יחד עם מתנדבי מח"ל. באחד הימים נשא חייל מח"ל פצוע לבית חולים שדה וכשנגיע לשם גילה שהאיש מח"ל נפטר בדרך.

פסל ברונזה הוצב לזיכרונם והובר קיבל צל"ש עור אומץ פעלו.

הוא גם השתתף בקרבות שמנעו מהמצרים להתקדם לעבר ת"א ובקרבות נוספים בנגב עד סוף המלחמה.

אחרי הצבא הוא עבד כמהנדס שלישי על אוניה המשא "תל-אביב".

ב-1933 פתח בית מלאכה להרכבת מכונות בפתח-תקווה. הוא התחתן עם עליזה ב-1954. ב-1961 הם נסעו למקסיקו לבקר את אביו ודודיו.

הוא התעניין בייצור פלסטיק והם החלטתו להישאר במקסיקו, ורואבן עבד בתור יועץ בתעשיית פלסטיק.

ב- 1975 המשפחה חזרה ארצה. ההחלטה לשוב הייתה בהשפעת מלחמת יום הכיפור באוקטובר 1973.

ביתם הבכירה רות הייתה בארץ מאז ושירתה בצה"ל. ראובן שמר על האינטרסים שלו במפעלים במקסיקו והמשיך לנסוע בין מקסיקו והארץ. שתי בנות, רות ואורנה נולדו בישראל והבן עודד נולד במקסיקו.

ראובן היה איש ישר, אמיץ ומלא אהבה ומעל לכל היה בעל אחריות.

הוא נפתר מסרטן בגיל 79 ב10 בדצמבר, 2002.

נכתב ע"י אלמנתו עליזה הובר (חוברת AVI חורף 2004(